#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלו. תניא הממלא חצר חבירו כדי יין וכדי שמן בעל החצר משבר ויוצא משבר ונכנס. מדוע? 	"לרב נחמן דעביד איניש דינא לנפשיה ואפילו במקום דליכא פסידא. לרב יהודה דס""ל דלא עביד איניש דינא לנפשיה במקום דליכא פסידא הותר לו רק לשבר כדי לצאת לב""ד ולשבר כדי להכנס להביא זכויותיו. וכתבו התוס' (ד""ה משבר) שהותר לו לשבר, ולא הטריחוהו לסדרן זה על זה."	"ב""ק כח. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלז. תנן הרי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו נטלה ונתן להם מן הצד מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו. מדוע אינו יכול למונעם מלעבור בשלו? (3) 	אמר רב זביד משמיה דרבא גזירה שמא יתן להם דרך עקלתון. רב משרשיא אמר בנותן להם דרך עקלתון. רב אשי אמר כל מן הצד דרך עקלתון הוא קרובה לזה ורחוקה לזה.	"ב""ק כח."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלח. מדוע פאה פטורה מן המעשר? 	"רש""י (ד""ה לפוטרו) כתב משום הפקר והפקר פטור מן המעשר. תוס' (ד""ה זה) כתבו שפאה אינה פטורה ממעשר מטעם הפקר שהרי הוא רק לעניים ולב""ה הפקר לעניים אינו הפקר אלא כדדרשינן בספרי ""ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך"" יצא זה שיש לו חלק ונחלה עמך, שאם הוא לוי עני נוטל פאה."	"ב""ק כח. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלט. הפקר לעניים ולא לעשירים האם הוי הפקר ומדוע? 	"לב""ש הוי הפקר דילפי מפאה דכתיב לעני ולגר תעזוב אותם, מה ת""ל תעזוב אותם, יש לך עזיבה אחרת שהיא כזו כגון הפקר לעניים ולא לעשירים. לב""ה לא הוי הפקר דילפי משביעית דכתיב תשמטנה ונטשתה, מה תלמוד לומר ונטשתה, יש לך נטישה אחרת שהיא כזו כגון הפקר לעניים ולעשירים."	"ב""ק תוס' כח."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמ. תנן נשברה כדו ברה""ר והוחלק אחד במים חייב. על מה חייב ומדוע? "	"רב מעמיד את המשנה כשלא הפקיר את מימיו [דבהפקיר פטור בכל (תוס')] וחייב על כליו שהוזקו בממונו והוי כי שורו אבל על האדם פטור שקרקע עולם הזיקתו ורב לטעמיה דס""ל דבור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו.<br>לשמואל בין הפקיר ובין לא הפקיר הוי בור וחייב על נזקי אדם ופטור על הכלים כיון דבור פטור על כלים, ומה שחייב על נזקי אדם אף דקרקע עולם עבדה ליה שמואל לטעמיה דבור שחייבה עליו תורה להבלו וכ""ש לחבטו ואע""ג דקרקע עולם אזקתיה."	"ב""ק כח. - כח:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמא. הפקיר רשותו ובורו האם חייב ומדוע? 	"לרש""י (ד""ה דאפקרינהו) לרב זה בור שחייבה עליו תורה כחופר בור ברה""ר. לתוס' (ד""ה ה""מ) לכ""ע פטור, דחופר בור ברה""ר חפר בור באיסור ואפילו חופר באמצע רשותו והפקיר רשותו ולא בורו חייב כיון דשלו הוא חייב להסיר התקלה, אבל הפקיר רשותו ובורו דחפר בהיתר וגם השתא דהפקיר לאו בעל הבור הוא לא מחייב."	"ב""ק כח: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמב. נתקל בקרקע ונשוף באבן או נתקל באבן ונשוף בקרקע האם חייב בעל האבן? 	"נתקל בקרקע ונשוף באבן, בעל האבן לרבנן פטור ולר' נתן חייב. נתקל באבן ונשוף בקרקע כתבו התוס' (ד""ה ונשוף) דפטור דקרקע עולם הזיקתו ואפילו שמואל מודה הכא דפטור כדפטר לקמן נג, א בנתקל בבור ונפל לאחורי הבור <sup>סא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סא.  אבל הרשב""א  (ד""ה אלא)  כתב שלשמואל כל שנתקל בבורו אע""פ שנישוף בקרקע חייב, שהדוחה והמכשיל חייב כדמוכח בפרק הפרה דמחייב אגובהה, ומשמע אפילו נישוף בקרקע עולם ונתקל בבור ונפל לאחורי הבור דפטור טעמא אחרינא הוא, שאין הבור מכשיל אלא הכורה. והתוס' נ, ב  (ד""ה לשמואל)  כתבו את שתי השיטות.</span>"	"ב""ק כח: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמג. תנן רבי יהודה אומר במתכוין חייב. איך מדובר? 	"לרבה מתכוין להורידה למטה מכתיפו ונתקל והוטחה בכותל, וחייב דנתקל פושע הוא. לאביי במתכוין לשוברה והזיק בשעת נפילה, ובמתכוין לזכות בחרסיה [ופרש""י שלא הפקירם] לאחר נפילה."	"ב""ק כח: - כט."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמד. תנן נשברה כדו ברה""ר והוחלק אחד במים או שלקה בחרסית חייב רבי יהודה אומר במתכוין חייב באינו מתכוין פטור. במאי פליגי?<br>"	"לרבה ר""מ מחייב באונס גמור ורבי יהודה פוטר.<br>לאביי בתרתי פליגי, פליגי בשעת נפילה שלר""מ נתקל פושע ולרבי יהודה נתקל אינו פושע. ופליגי לאחר נפילה במפקיר נזקיו ר""מ סבר מפקיר נזקיו חייב ורבי יהודה סבר שפטור. ופרש""י (ד""ה במפקיר) שר""מ סבר בור שחייבה עליו תורה בבור ברה""ר דהפקר הוא, ור' יהודה סבר שהפקיר רשותו ולא הפקיר בורו זהו בור שחייבה תורה אבל בור ברה""ר פטור. ופירשו התוס' (כט, א ד""ה פליגי) שחולקים אפילו לאחר נפילת פשיעה <sup>סב</sup>.<br>לר' יוחנן נחלקו בשעת נפילה שלר""מ נתקל פושע ולרבי יהודה אינו פושע, ונחלקו לאחר נפילה שנתקל ונשבר כדו והפקירו. ופירשו התוס' (שם) שלדעת ר""מ הרי הוא מפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה כיון שנתקל פושע הוא ולכן חייב ולדעת ר' יהודה הרי הוא מפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס כיון שנתקל לאו פושע<br>הוא ולכן פטור.<br>[ולרבא (לפרש""י לקמן לא, א ד""ה ראשון) נחלקו רק במפקיר נזקיו, אבל נתקל מעצמו פושע הוא לדברי הכל].<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סב.  אבל הרא""ש  (סי' ד)  כתב שדעת הרי""ף שנחלקו לאחר נפילת אונס אבל מפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה לכ""ע חייב ואביי סבר כרבי יוחנן.</span>"	"ב""ק כח: - כט. ותוס'"		
